14141645833_96b80a9d1d

מה עושים במקרה של תאונת עבודה?

תאונת עבודה מוגדרת כתאונה או מחלה שארעה במסגרת העבודה, בדרך אליה או ממנה.

במאמר זה נתייחס לתאונה, שמוגדרת כאירוע פתאומי ובלתי צפוי.

כאשר התאונה מתרחשת בזמן העבודה עצמה, מומלץ לעובד שנפגע לבדוק האם ניתן לייחס את התרחשות התאונה לרשלנות כלשהי מצידו של המעביד.

לא תמיד רשלנות המעביד ברורה, אולם הנסיון מוכיח כי מהבחינה המשפטית במקרים רבים של תאונות עבודה תיוחס למעביד אחריות לתאונה שאירעה לעובד.

ישנם מקרים ברורים של רשלנות בתאונות עבודה, כגון רצפה רטובה במקום העבודה, עליה החליק העובד ונפגע.
כשם שהחלקה על רצפה רטובה במבנה ציבור יכולה להוות עילה לתביעה בגין נזק גוף שנגרם למבקר, כך גם רצפה רטובה במקום העבודה יכולה להצביע על רשלנות המעביד.

נזק גוף כתוצאה משימוש במכונה מהווה דוגמה טובה נוספת לרשלנות אפשרית של המעביד.
כל מעביד מחוייב עפ"י הוראות החוק לספק ציוד מיגון הולם בהתאם לאופי העבודה והציוד בו נעשה שימוש ופגיעה ממכונה, אשר יכולה היתה להימנע עם היה ניתן לעובד ציוד מיגון מתאים, יכולה להיחשב לרשלנות המעסיק.
נזק גוף כתוצאה משימוש במכונה יכול להצביע על סיבה נוספת שניתן לייחס לרשלנות המעסיק.
מדובר על העדר הנחיות מתאימות.
חובתו של המעסיק להנחות את העובד כיצד להשתמש במכונה בצורה בטיחותית ואם לא עשה זאת והעובד נפגע, הרי שניתן לייחס את התאונה לרשלנותו.

מכל האמור לעיל ניתן ללמוד על כך שפגיעה תאונתית בעבודה יכולה במקרים רבים להיות מיוחסת לאחריותו של המעביד.

כמובן שיש מקרים נוספים קשים יותר להוכחה, כמו מחלות שונות או נזקים גופניים מתמשכים שניתן לייחסם לרשלנות המעביד, אך יש לציין כי בתביעות רבות המוגשות לבתי המשפט, נוטים בתי המשפט להעדיף את טובת העובד בהתחשב בסבל שנגרם לו ובנזק הכלכלי ולכן מעבידים רבים מעדיפים להתפשר מחוץ לבתי המשפט, בעצת עורכי הדין שלהם.

לעיתים תוצאות התאונה קלות ואינן גורמות להשבתת העובד ולפגיעה כלכלית של ממש.
לפעמים מדובר בתאונה רצינית שעלולה לקטוע את הכנסתו של העובד ואף להקטין את פוטנציאל ההשתכרות שלו בעתיד.
בכל אחד מהמקרים, בוודאי שבמקרים מהסוג השני בהם נגרמים נזקי גוף משמעותיים, ניתן להגיש תביעה כנגד המעביד בשל אחריותו לנזק.

לעיתים העובד חש חוסר נעימות לעשות זאת, אך צריך להזכיר שני דברים בהקשר זה:
ראשית, לעובד נגרם נזק גוף וזכותו לקבל פיצוי ממי שגרם לכך.
שנית, למעביד יהיה בדרך כלל ביטוח חבות מעבידים שאמור לכסותו במקרים שכאלו כך שפיצוי שיוחלט או ייפסק נגדו לא ייצא מכיסו.

הגשת תביעה כנגד המעסיק הינה בנוסף להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי.
במקרים רבים, במיוחד כשמדובר בתאונה ריצינית, הפיצוי המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי איננו מספק ולא מכסה את נזקיו של הנפגע ומכאן הצורך בהגשת תביעה נגד המעסיק.

לצורך הגשת התביעה מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין נזקי גוף כזה המומחה בנזקי גוף.
יש עורכי דין המתמחים ספציפית בתאונות עבודה ובהתמודדות עם ועדות הביטוח הלאומי והם מהווים תת קטגוריה של עורכי דין נזקי גוף.
עורך דין שכזה מוגדר כעורך דין תאונות עבודה והוא יידע להסביר לנפגע מה הן זכויותיו, לסייע לו הן בהתמודדות מול הביטוח הלאומי והן בהתדיינות מול המעסיק על הפיצוי המגיע לו ויבטיח שהעובד יקבל פיצוי הולם.
עורך דין שכזה יודע מה ניתן לדרוש ולמה אפשר לצפות בהתאם לאופי וחומרת הפגיעה, יידע להנחות את העובד שנפגע ביחס למסמכים הרפואיים והאחרים שעליו להמציא להוכחת תביעתו וייצג אותו מול כל המעורבים, הן מחוץ לבית המשפט והן בבית המשפט במקרה שלא תושג הסכמה.

מומלץ לפנות לעורך דין שכזה בשלב מוקדם על מנת להבטיח סילוק מהיר של התביעה.