קטגוריה: גיל הזהב

7407483554_df8bf4d0d3

מדוע כל אחד זקוק לביטוח סיעודי?

פעם, לפני עשרות שנים, קשישים סיעודיים לא היו תופעה נפוצה ברחובותינו..

הרפואה לא ידעה לטפל בהם ותוחלת החיים היתה בהתאם.

כיום, עם התקדמות הרפואה, קשישים סיעודיים יכולים לחיות במצב סיעודי שנים רבות.
מדובר בשנים במהלכן הקשישים זקוקים לעזרה מידי יום בחלק משמעותי של הפעולות היום יומיות שהם מבצעים.

התקדמות הרפואה מבלי לשפר את איכות החיים ולפתור את הבעיות התפקודיות של הקשישים במקביל, הביאה לכך שנראה ברחובותינו לא מעט קשישים הנעים בעזרת עובד זר צמוד.
תופעה זו של עובדים זרים התרחבה במקביל להתרחבות מעגל הקשישים הסיעודיים.

אולם, גם אם מחלה סיעודית נחשבת למחלתו של הקשיש, הרי שתאונות למיניהן, מלחמות ופיגועים צירפו למעגל הסיעודיים גם אנשים צעירים שיצטרכו לחיות כך, כסיעודיים הנזקקים לעזרה יום יומית, במשך עשרות שנים רבות.

עזרה שכזאת של עובד זר עולה כסף רב, וביחד עם כל מיני עזרים בהם עושה החולה הסיעודי שימוש, כלכלתו של חולה סיעודי יכולה להסתכם במשכורת חודשים מכובדת, זאת בשעה שהסיעודי איננו מסוגל לעבוד כלל לפרנסתו, ומה ביחס לבני משפחתו החיים עימו וזקוקים לכלכלה אף הם?

במקביל לתופעה המתרחבת של עובדים זרים, קשישים סיעודיים לא מעטים מגיעים גם לבתי אבות המקיימים גם מחלקות סיעודיות.
אם בעבר מוסדות סיעודיים היו מבנים קודרים המזכירים בתי חולים, הרי שכיום יש לא מעט מוסדות כאלו המזכירים בתי מלון של 5 כוכבים.
לובי מפואר בכניסה, חדרים מהודרים, פעילויות תרבותיות שונות, צוות גדול וחייכני, טיפול רפואי סביב השעון.
עלות אשפוז במוסד שכזה יכולה להגיע לסכום כפול מעלות הטיפול בחולה הסיעודי בביתו, סכומים שמי שהשתכר כל חייו כשכיר ולעת זקנה מקבל פנסיה, לא יוכל להרשות לעצמו בדרך כלל.

האם המדינה מסייעת לחולים סיעודיים?

המוסד לביטוח לאומי משלם גמלת סיעוד לאלו שנמצאו סיעודיים במבחן התפקוד הסיעודי והתלות שנציגיו מבצעים, ובכפוף לכך שהכנסותיו של הסיעודי אינן גבוהות מידי, מצב שיכול לקצץ את הגמלה גם ב- 50% ואף  לשלול אותה לחלוטין.

גם אם החולה הסיעודי זכאי לגמלת סיעוד מלאה, עדיין מדובר בסכום שאיננו עולה על שיעור של כ- 25% מעלות הטיפול בחולה בביתו, וזה במקרה הטוב.

אם החולה ירצה לשהות במוסד סיעודי, הרי שלא רק שההוצאות שלו יכפילו את עצמן, אלא שברוב המקרים זכאותו לקבלת גמלת סיעוד תישלל, שהרי הגמלה נועדה לאפשר לו לשכור שירותי מטפל, ובמוסד הסיעודי איננו זקוק לכך, לכאורה.

קופות החולים מציעות ביטוחים סיעודיים במסגרת הכיסויים המושלמים והמשלימים שלהן, אך ביטוחים אלו הינם בסכומים מוגבלים ובנוסף לכך הם משלמים במשך תקופה מוגבלת, בדרך כלל 3-5 שנים בלבד.
גם אם נתעלם ממגבלת הסכום, הרי שהתקופה המוגבלת מהווה בעיה רצינית, ככל שרמת הרפואה מתקדמת, החולים הסיעודיים חיים תקופות ממושכות יותר ויותר ובשלב כלשהו מסתיים תוקפה של פוליסת ביטוח סיעוד של קופת החולים.

מה הפתרון?

ביטוח סיעודי פרטי של חברת ביטוח שנערך תוך התאמתו לצרכים וליכולתו של המבוטח, מהווה פתרון ראוי.
המבוטח יכול לבחור את סכום הביטוח שיקבל במקרה שיהפוך לסיעודי ובנוסף הביטוחים נערכים לתקופות בלתי מוגבלות, מה שמאפשר לחולה הסיעודי לקבל עזרה וטיפול מתאימים ולהתקיים בכבוד יחסי בערוב ימיו, גם אם תקופה זאת של מצב סיעודי תתארך ותתארך..